תקרית רוזוול היא כינוי לאירוע שבו, כך נטען, התרסק עב"ם ליד העיירה רוזוול (Roswell) שבניו מקסיקו, ארצות הברית, בשלהי יוני או בתחילת יולי 1947. על פי הטענה, חולצו מן העב"ם שהתרסק בסמוך לעיירה גופות של חוצנים ופריטים אחרים שמקורם בטכנולוגיה חוצנית.
לקראת סוף שנות ה-70 של המאה ה-20 התעורר מחדש העניין בתקרית, והצית ויכוח עז. סביב האירוע נרקמו תאוריות קשר רבות, הדנות במהותו של החפץ שהתרסק לכאורה במקום. עמדתו הרשמית של צבא ארצות הברית היא שהשברים שנמצאו במקום הם שרידים של כדור פורח ניסיוני שמשימתו מעקב בגובה רב, פרויקט שנקרא "מוֹגוּל". לעומת עמדה רשמית זאת, יש המאמינים כי במקום אכן התרסק כלי טיס חוצני, ממנו חולצו גופות של חוצנים; התומכים בתפיסה זו סבורים שצבא ארצות הברית העלים מן הציבור את האמת על האירוע. הוויכוח הפך את רוזוול לתופעה נרחבת בתרבות הפופולרית, והשם "רוזוול" הפך לסמל לכלל נושא העב"מים והמפגש עם תרבויות חוצניות; זו אחת התקריות המפורסמות ביותר והשנויות במחלוקת בתחום זה.
מציאת השרידים ב-1947
עדויות ראשונות על צלחות מעופפות
רוזוול
ב-25 ביוני 1947 דיווח טייס בשם קנת' ארנולד (Kenneth A. Arnold) על חפצים מעופפים שראה בטיסה ליד הר ריינייר. הוא דיווח שהחפצים טסו "כמואווזים" ונעו "כמו צלחות שמקפיצים על פני המים". דיווח זה הוליד את הביטוי "צלחת מעופפת". הדיווח התפרסם, והביא לגל של דיווחים על צפייה בחפצים בלתי מזוהים. דיווח אחד הגיע מחווה ליד קורונה, בניו מקסיקו. בני זוג, תושבי העיר רוזוול, דיווחו כי ראו ב-2 ביולי חפץ מעופף דמוי צלחת החולף בגובה נמוך מעל העיר (אם כי הם דיווחו על כך רק ב-8 ביולי, דיווח שהיה חלק מהידיעה העיתונאית בעיתון "רוזוול דיילי רקורד" על מציאה לכאורה של חללית חוצנית שהתרסקה, ראו להלן).
מאק ברייזל מוצא את השרידים[עריכה]
בתאריך כלשהו בין אמצע יוני לתחילת יולי 1947 ראה ויליאם ווייר ("מאק") ברייזל (William Ware "Mack" Brazel), חוואי שעבד באותו יום כמנהל עבודה במשק אחר, כמה ערימות של חומר משונה, כ-50 קילומטרים מצפון לרוזוול. תאריך גילוי השרידים על ידי ברייזל אינו ברור; מקורות משנות ה-80 של המאה ה-20 ציינו תאריך באמצע יוני, אך בהודעה של שלטונות הצבא (ראו להלן) שהתפרסמה ב-8 ביולי נאמר שהשרידים נמצאו כשבוע לפני תאריך ההודעה, כלומר בתחילת יולי.
לברייזל לא היה מכשיר טלפון ולא הייתה לו דרך להודיע לגורמים מוסמכים על המציאה, מה גם שכנראה לא ייחס לה חשיבות מיוחדת. מאוחר יותר סיפר ברייזל לעיתון "רוזוול דיילי רקורד" כי הוא וילד בן שבע שנלווה אליו ראו "שטח נרחב מכוסה בשרידים שהיו מורכבים מרצועות גומי, רדיד אלומיניום, נייר קשיח למדי ומקלות". מאוחר יותר (ב-4 ביולי לפי הכתבה בעיתון) שב למקום עם אשתו ובתו בת ה-14 ויחד אספו כמה מהשרידים. לפי תיאורים אחרים אסף ברייזל כבר ביום המציאה חלק מן השרידים והסתיר אותם תחת שיח או בסככה כלשהי. על פי הכתבה ברוזוול דיילי רקורד, למחרת היום שבו אספו ברייזל אשתו וילדיהם מן השרידים באתר הגיע ברייזל לעיר רוזוול, שם שמע שמועות כי באזור נחתו צלחות מעופפות. ב-6 ביולי פגש ברייזל את השריף ג'ורג' וילקוקס (Wilcox) וסיפר לו בלחש כי ייתכן ומצא צלחת מעופפת כזו.
הצבא בוחן, מודיע ומכחיש[עריכה]
השריף וילקוקס התקשר לשדה התעופה הצבאי הסמוך כדי לדווח על המציאה. הוא שוחח עם מייג'ור (רב סרן) ג'סי א. מרסל (Jesse Marcel), קצין המודיעין של הבסיס. מרסל השיב שיבוא לשוחח עם ברייזל, ולאחר שעשה זאת חזר מרסל לבסיס ודיווח למפקד הבסיס, קולונל ויליאם ה. בלאנשרד (William H. Blanchard). הם החליטו שעל מרסל לצאת עם ברייזל לשטח ולבחון את השרידים. מרסל, יחד עם שני קצינים ממחלקת הריגול הנגדי של הבסיס, שרידן קאביט ולואיס ריקט, נלוו לברייזל אל האזור בו מצא את השרידים, שם אספו חלקים נוספים; משם נסעו לביתו של ברייזל. לדבריו, הם ניסו יחד להרכיב מחדש את השרידים, אך לא הצליחו ליצור כל חפץ מן השרידים שבידיהם.
ב-8 ביולי 1947 פרסם משרד יחסי הציבור של הבסיס הודעה, ועל פיה חיילים מלהק ההפצצה ה-509 (שבסיסו היה ברוזוול) אספו שרידים של "צלחת מעופפת", שנמצאה באחד המשקים באזור ההודעה עוררה עניין ציבורי עצום.
השרידים נשלחו לבדיקה במפקדת חיל האוויר השמיני בפורט וורת'. כבר באותו יום פורסמה הודעה על ידי מפקד חיל האוויר השמיני שהשרידים שנמצאו הם שרידיו של כדור פורח לחיזוי מזג אוויר, ולא "צלחת מעופפת"[ בשל השעה המאוחרת שבה התפרסמה ההודעה, הופיעה הידיעה רק למחרת. במסיבת עיתונאיםשנערכה ב-9 ביולי הוצגו כמה מן השרידים, שנראה היה שאכן מקורם בכדור פורח[20]. הודעת הצבא התקבלה באמון, ברוח אותם ימים. המקרה נשכח במהירות ונעלם מן התודעה הציבורית, גם זו של חוקרי עב"מים.
קרדיט ויקיפדיה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה